כל מתג הוא ביט (Bit) אחד: כבוי = 0, דולק = 1.
המתג לא "יודע" שהוא שווה 8. הוא רק דלוק או כבוי.
המיקום של הביט בשורה קובע את המשקל שלו. הימני ביותר שווה 1, וכל צעד שמאלה מכפיל פי 2: 1 → 2 → 4 → 8.
כדי לקבל את המספר העשרוני, מחברים את המשקלים של המתגים הדולקים בלבד.
הדליקו את כל ארבעת המתגים. כמה יוצא? ומה רואים בעמודת Hex?
עם 4 מתגים יש 16 צירופים, מ־0000 עד 1111 (0 עד 15). בעשרוני אין ספרה אחת ל־10–15, אז Hex משתמש באותיות A–F.
הספרה שתבחרו תופיע על המתגים למעלה.
Hex הוא לא סוג אחר של חשמל. בתוך המחשב יש רק ביטים: מתח או אין מתח.
Hex הוא רק דרך קצרה לכתוב ביטים: במקום 4 תווים (1101) כותבים תו אחד (D). קל יותר לקרוא, וקשה יותר לטעות.
כל קבוצה של 4 מתגים נותנת ספרת Hex אחת. ארבע קבוצות = ארבע ספרות Hex.
16 ביט = קבוצה אחת (Hextet) בכתובת IPv6.
הערך הגדול ביותר הוא FFFF = 65535: כל 16 המתגים דולקים.
נסו לבנות AC3F לבד: 1010 = A, 1100 = C, 0011 = 3, 1111 = F.
בחרו קבוצה, ושנו אותה עם 16 המתגים. הכתובת מתעדכנת מיד.
למה Hex מתאים ל־IPv6? 128 ביט בבינארי זה 128 תווים של 0 ו־1. ב־Hex זה רק 32 ספרות, וכל 4 ביטים הופכים בדיוק לספרה אחת.
ובעשרוני? המספר היה ארוך מאוד, ולא היה רואים בו את הגבולות בין הקבוצות.